ת"א
בית משפט השלום ראשון לציון
|
20192-03-12
22/04/2013
|
בפני השופט:
רבקה ארד
|
| - נגד - |
התובע:
חיים כדורי
|
הנתבע:
חברת חרבאוי לתעשיה ומסחר בע"מ
|
|
החלטה
המשיבה הגישה כנגד המבקש ואחרים תביעה כספית ע"ס 1,227,597 ₪. בד בבד הגישה המשיבה בקשה להטלת עיקול זמני. ביום 1.4.13 ניתן צו עיקול.
ביום 20.2.13 הגיש המבקש בקשה לביטול צו העיקול. בבקשה טוען המבקש כי צו העיקול, אשר הומצא למשיבה ביום 8.5.12, הומצא למבקש רק ביום 16.5.12, בניגוד להוראות הצו לפיהן יש להמציא הצו למבקש תוך 3 ימים. לפיכך, טוען המבקש, יש להורות על ביטול צו העיקול. הבקשה לא נתמכה בתצהיר.
המשיבה מאשרת כי צו העיקול הומצא למבקש ביום 16.5.12 אך טוענת כי הצו הומצא לה ע"י מזכירות ביהמ"ש רק ביום 10.5.12. דהיינו, חל איחור של 3 ימים בהמצאת הצו למבקש. המשיבה טוענת כי העיכוב שחל בהמצאת הצו לנתבע נבע מרצונה של המשיבה לבצע מסירה כדין שכן בתחילה השליח מטעמה לא הצליח לבצע מסירה כדין למבקש ואז נשלח מר דוד מלובני לבצע המסירה. התגובה נתמכה בתצהירו של מר דוד מלובני. עוד טוענת המשיבה כי היה על המבקש להגיש בקשה לביטול עיקול תוך 30 ימים מיום שהומצא לו הצו אולם הבקשה הוגשה בחלוף כ-10 חודשים. המשיבה מציינת כי אין בבקשה כל טעם מהותי ו/או טענה כי למבקש נגרם נזק כלשהו מהאיחור בהמצאה. לאור כל האמור, מבקשת המשיבה לדחות את הבקשה.
בתשובתו לתגובה טען המבקש כי המשיבה לא פרטה טעם כלשהו לאיחור בביצוע המסירה וכי יש באיחור האמור משום הפרת הוראות החוק והחלטות ביהמ"ש.
לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני דוחה את הבקשה.
בסעיף 6 לצו העיקול נקבע: "העתק צו זה, העתק הבקשה ונספחיה בצירוף העתק כל המסמכים שהוגשו לביהמ"ש בהתאם לתקנות, יומצאו למשיב תוך 3 ימים ממועד כניסתו של הצו לתוקף... שאם לא כן יפקע הצו", בהתאם לתקנה 367(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות). עוד נקבע באותו סעיף: "המשיב יהיה רשאי, תוך 30 ימים מיום המצאת הצו, לבקש את ביטולו, ובלבד שבקשת הביטול תהא נסמכת בתצהיר לאימות העובדות שעליהן נסמכת הבקשה", בהתאם לתקנה 367(ג) לתקנות.
בתי המשפט מייחסים חשיבות רבה להמצאת צו עיקול במועד, בהתחשב במהות העניין והשלכותיו על המבקש, בעיקר כדי ליידעו כי ניתן כנגדו צו עיקול ולאפשר לו לפעול לביטולו. קציבת הזמן מאזנת בין האינטרסים של הצדדים. עם זאת, הפסיקה קובעת כי הפקיעה אינה אוטומטית, אלא יחסית וכי יש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו כאשר נודעת חשיבות לשאלת השפעת האיחור על המקרה הנדון והאם בגינו נגרם נזק למבקש. עוד נקבע כי מקום שמדובר באיחור קל ולא הובאה ראיה כי נגרם נזק כלשהו כתוצאה מן האיחור, יהיו מקרים בהם הקביעה כי צו העיקול פקע אינה מידתית. במקרים מתאימים ביהמ"ש מוסמך להאריך את המועד להמצאת הצו בין שחלף המועד הנקוב בתקנות ובין שטרם חלף (בע"מ 4808/04 פלונית נ' פלוני, פ"ד נט(3), 132, הפב (מחוזי ת"א) 3756-01-10 מוניות ישיר סוכנות לביטוח 2001 בע"מ נ' עמרם זהר (15.4.10), בש"א (מחוזי י-ם) 3559/06 TONEDOOR Ltd. נ' יובנק בע"מ, תק-מח 2006(4) 8922, בר"ע (מחוזי י-ם) 3403/01 זיזה דוד נ' עו"ד אריה יעקב, תק-מח 2002(1) 424, בר"ע (מחוזי י-ם) 3193/07 מיראל תעשיות טקסטיל בע"מ נ' ציון טכנולוגיות צביעה ואשפרה שותפות מוגבלת).
בענייננו, אין מחלוקת כי המשיבה אחרה במספר ימים בודדים בהמצאת הצו למבקש, איחור קל. אין גם מחלוקת כי בקשת הביטול הוגשה באיחור של למעלה מ-9 חודשים. בבקשתו, אשר לא נתמכה בתצהיר, לא טען המבקש דבר אודות ההשלכות של האיחור בהמצאת הצו על ענייניו, המבקש אינו טוען לנזק כלשהו אשר נגרם לו כתוצאה מהאיחור ואין בפיו כל טענה מהותית באשר לעיקול עצמו. פועל יוצא הוא כי לאיחור בהמצאת הצו למבקש אין כל משמעות ולא נגרם למבקש כל נזק שאחרת, בודאי שהדבר היה נטען בבקשה.
לעומתו טוענת המשיבה כי ככל ויבוטל צו העיקול, יגרם לה נזק בלתי הפיך, בשים לב לגובה החוב ולאור טענתה כי למבקש אין נכסים אחרים מהם ניתן יהיה להיפרע.
באיזון שבין טענות הצדדים ובהתחשב בנסיבות המפורטות לעיל, סבורני כי ביטול צו העיקול/פקיעתו אינה מידתית ולפיכך, אני דוחה את הבקשה. אני מחייבת את המבקש בהוצאות הליך זה בסך 1,500 ₪.
ניתנה היום, י"ב אייר תשע"ג, 22 אפריל 2013, בהעדר הצדדים.